איחור בפרויקט תמ"א 38/1 – מה זכויות בעלי הדירות וכיצד ניתן לתבוע פיצוי מהיזם?
בעלי דירות בפרויקטים של תמ"א 38/1 (חיזוק ותוספת) נאלצים לעיתים להתמודד עם עיכובים ממושכים בסיום הפרויקט. למרות שהדיירים לא פונו מדירותיהם, חייהם התנהלו תקופה ארוכה באתר בנייה פעיל – מצב שגרם לרבים מהם לפגיעה ממשית באיכות החיים ולעיתים גם להוצאות כספיות של ממש. נשאלת השאלה: האם ניתן לדרוש פיצוי מהיזם, ואם כן – מה הבסיס החוקי לכך?
הפיצוי שמגיע לכם – שני מקורות משפטיים עיקריים:
1. פיצוי לפי חוק המכר (דירות), סעיף 5א
סעיף זה בחוק מקנה לרוכשי דירות חדשות זכות לפיצוי אוטומטי במקרה של איחור במסירת הדירה מעבר ל-60 ימים. הפיצוי נקבע לפי 150% משכר הדירה לדירה דומה באזור, וללא צורך בהוכחת נזק בפועל.
בתי המשפט קבעו לא אחת שגם דיירים ותיקים שקיבלו תוספות משמעותיות לדירה (כמו ממ"ד, מרפסת, שדרוג מערכות) עשויים להיחשב ל"רוכשים" חדשים לעניין החוק – ולכן ייתכן שגם הם זכאים לפיצוי מכוח סעיף זה, גם אם נותרו להתגורר בדירה במהלך הבנייה.
2. פיצוי חוזי לפי ההסכם עם היזם
ברוב הסכמי התמ"א קיימות התחייבויות ברורות מצד היזם ללוחות זמנים. במקרים רבים נכלל סעיף פיצוי מוסכם בגין איחור. גם כאשר אין סעיף כזה, עדיין ניתן לתבוע פיצוי בגין הפרת חוזה, כולל עוגמת נפש, ירידת ערך זמנית, פגיעה באיכות החיים ולעיתים אף נזק לרכוש.
האם ניתן לתבוע גם פיצוי סטטוטורי וגם פיצוי לפי ההסכם?
התשובה היא כן – כל עוד לא מדובר בכפל פיצוי על אותו נזק. הפסיקה בישראל מאפשרת לצרף בין פיצוי סטטוטורי (למשל לפי חוק המכר) לבין פיצויים נוספים לפי ההסכם או לפי דיני הנזיקין, ובלבד שכל פיצוי מתייחס לראש נזק שונה.
בדיקה משפטית – ללא התחייבות
אם אתם בעלי דירות בפרויקט תמ"א 38 שחוויתם איחור ניכר בסיום העבודות, ייתכן שמגיע לכם פיצוי, צורו קשר
למה חשוב לפעול בהקדם?
חוק ההתיישנות מגביל את התקופה שבה ניתן להגיש תביעה. בנוסף, ככל שחולף הזמן – קשה יותר לאסוף ראיות, לתעד ליקויים או להוכיח את היקף הנזק.